ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15מנחת חוטא וקנאות. כתיב בהו קמיצה:

מנחת חוטא וקנאות. כתיב בהו קמיצה:
כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה כו': מנחת ישראל כופל אחד לשנים וב' לד' ומבדיל כו': אמר רחמנא פתות אותה פתים ואמרו אותה פתים ולא פיתיה פתיתין ר"ל שאינו מפליג בפתיתה רק לא יהו פחות מכזית ואותה הפתיתה שהיא כזית כופל אותה עם ארבע ואינו מבדיל כדי שלא יהו פיתים פתיתין: ומה שאמר מנחת כהן משיח לא היה מכפלה ר"ל לא יסדר פתיתיה מהן עם ארבע אלא כופל אותה עם שנים: ומה שאמר הנעשות להוציא שתי הלחם ולחם הפנים שאין פותתין אותן אבל שאר המנחות פותתין אותן ואין הלכה כרבי שמעון:
כל המנחות. הארבעה האפויות הרמב"ם פי"ג מה' קרבנות:
הנעשות בכלי. פירש הר"ב למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים. ופירש"י שאין נאפות בכלי אלא נאפות בתנור. ע"כ. וממעטינן מדכתיב אותה וכתבו התוספות דהקשה בקונטרס דאימא להוציא מנחת כהנים (ותימה) [ותירץ] דמסתברא דמנחת כהנים ה"ל לרבויי בדין מנחת מחבת שכן פתיתה כתיבא ביה בהדיא ושתיהן מנחת יחיד ונפש כתיב בפרשה ולמעט שתי הלחם [ולחם הפנים] דצבור הן. ע"כ. ובת"כ ראיתי יצאו אלו שאין מהן לאשים והקשה רבינו בגור אריה דהשתא דמנחה אתי לרבות לפתיתה א"כ היא דבתרא קאי נמי אפתיתה ומיעוטא דאותה הרי תרי מיעוטי ולמעט מאפה תנור כיון דאיכא תרי מיעוטי [*כמ"ש בריש מתניתין דלעיל] ותירץ דאע"ג דמרבינן מנחה לפתיתה אפ"ה מיעוטא דהיא ליכא לאוקמא אלא איציקה דבה קאי קרא ע"כ. ולי מעיקרא לאו קושיא דעד כאן לא ממעטינן מאפה תנור בתרי מיעוטי אלא ביציקה משום דמאי עבדת בשני מיעוטי. אבל הכא הא ממעטי שתי הלחם ולחם הפנים וצריכין ב' מיעוטין דחלוקים הם לענין לבונה. ומסתבר למעוטי הני ולא מאפה תנור הואיל ואין מהן לאישים כדברי ת"כ. א"נ שהן דצבור כדברי התוספות:
ואינו מבדיל. דכיון דא"צ קמיצה אינו צריך הבדלה רש"י בגמרא:
מכפלה. פירש הר"ב לא היה מכפלה כו'. ובגמרא גרסינן לא היה מכפלה וכן העתיקו רש"י והרמב"ם:
רבי שמעון אומר מנחת כהנים. לשון רש"י מנחת נדבה של כהנים ע"כ וע' בר"פ:
אין בהם פתיתה. כלומר שלא היה מכפלן. רש"י: