מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג׳ · ח׳

הַלְּשָׁכוֹת, בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחֹל, תּוֹכָן חֹל וְגַגּוֹתֵיהֶן קֹדֶשׁ. בְּנוּיוֹת בַּחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ, תּוֹכָן קֹדֶשׁ וְגַגּוֹתֵיהֶן חֹל. בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּבַחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ וְלַחֹל, תּוֹכָן וְגַגּוֹתֵיהֶן מִכְּנֶגֶד הַקֹּדֶשׁ וְלַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ, מִכְּנֶגֶד הַחֹל וְלַחֹל, חֹל:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג׳ ח׳, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול. כה"ג דתנן במשנה ו פרק ב דמדות דבנויות בעזרת ישראל ופתוחות לעזרת נשים. [*והכא שפירש הר"ב ופתוחות לחול להר הבית והוא לשון רש"י דפרק כיצד צולין (פסחים דף פו.) א"כ בעזרה שכתבו הר"ב כאן ורש"י שם הוא בעזרת נשים שהוא בין הר הבית ועזרת אנשים]:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג׳ ח׳

א׳
מי שהיו לו מעות מע"ש:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג׳ ח׳

א׳
ברע"ב ד"ה תוכן קודש. לשחיטת קק"ל ולאכילת ק"ק ולהתחייב עליהן משום טומאה [כ"ה בפי' הרמב"ם]. אמת שכ"ה בתוספתא שלפנינו בפ"ב אבל בזבחים (נ"ו) מסקינן דרק לענין אכילת קק"ד. אבל לשחיטת קק"ל ולטומא' דינייהו כחול. וכמו שהביא הר"ש וכ"פ בחבורו וצע"ג. ודע דמש"כ התוי"ט לדעת הרע"ב דקדש היינו ע"נ תמוה הא דפי' לשחיטת קק"ל וכו' וכל אלו אינן רק בעזרת ישראל והא"כ שלו אינו מוכרח דע"נ לא הות אלא במזרח ודאיתא ברמב"ם פ"ה מל' בה"ב ה"ז ועמש"כ במדות פ"א מ"ג בס"ד. אולם החיל משמע דהוה סביב מכל הרוחות דוק ותשכח:
נחלת הכלל · Vilna Edition