כִּלְאַיִם ז׳ · ג׳

אֵלּוּ אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. מוֹתַר חָרְבַּן הַכֶּרֶם, מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם, מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס, מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת. אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן, וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, הֲרֵי אֵלּוּ מִתְקַדְּשׁוֹת:

על המשנה הזו

משנה כִּלְאַיִם ז׳ ג׳, מתוך מסכת כִּלְאַיִם שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

אפילו הבריכה בדלעת או בסלון. שתחב הגפן בתוך הדלעת או בתוך הסלון אסור משום דשרשי הזרעים נוקבים ומפלשין עד הגפן כשאין על גבה שלשה טפחים עפר. ומשום זרעים בדלעת לא מתסר כגון שהדלעת יבישה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר הקדמנו שכרם שחרב מאמצעו אם היו שם י"ו אמה נותנים לו עבודתו וזורע את המותר:

ומה שאמר מותר חורבן הכרם הוא שיהיה חורבן הכרם פחות מי"ו אמה ונותן עבודתו וזורע את המותר וכן אם יהיה בפסקי העריס פחות מח' אמות ועוד ונתן עבודתו וזרע את המותר וכן אם הדלה על מקצת אפיפירות וזרע תחת השאר כל אלו אסורין לעשותן וענין שאמר אוסרין ר"ל שאלו הנזכרים אוסרין המקום ההוא מן הארץ לזרוע בו ומקדשים הוא שישרפו כל הנזרע והגפנים כפי מה שהקדמנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל