כִּלְאַיִם ה׳ · ג׳

חָרִיץ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּכֶּרֶם, עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם הָיָה מְפֻלָּשׁ מֵרֹאשׁ הַכֶּרֶם וְעַד סוֹפוֹ, הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּבֵין שְׁנֵי כְרָמִים, וְזוֹרְעִים בְּתוֹכוֹ. וְאִם לָאו, הֲרֵי הוּא כְגָת. וְהַגַּת שֶׁבְּכֶרֶם עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. שׁוֹמֵרָה שֶׁבַּכֶּרֶם, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ. וְאִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ, אָסוּר:

על המשנה הזו

משנה כִּלְאַיִם ה׳ ג׳, מתוך מסכת כִּלְאַיִם שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

כרם דל. שגפניו מועטים ואעפ״כ דין כרם יש לו. ואין זה קרחת הכרם דאותו חרב מאמצעו וזה נחרב מכל צד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

שומרה. מקום גבוה יעמוד שם הצופה לשמור הכרם:

ושער כותש. הוא שיהיו ענפי גפנים מחוברים בראש המקום ההוא ונוגעין בו וכותש ר"ל שיהיו זמורות הכרם מגיעין לקרקע השומרה ואין הלכה כראב"י והלכה כחכמים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

שער כותש. כתב הר"ב שהשריגים של הגפנים שהם קרוים שער [כמ"ש בפ"ב דפאה משנה ג] היו מתערבים וכו'. וכ"כ הר"ש. וכ' דהיינו דאמר ר"י בפרק דלעיל משנה ז אם עירסן. ודבר תימה הוא ששינה לשונו. ושמא ערסן בידי אדם וכותש ממילא ע"כ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל