כִּלְאַיִם ד׳ · א׳

קָרַחַת הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. מְחוֹל הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם. כֶּרֶם שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ. אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כִּלְאַיִם ד׳ א׳, מתוך מסכת כִּלְאַיִם שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

קרחת כרם ומחול הכרם. מפרש להו ואזיל:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

קרחת שם מקום חלק אשר נעקרו ממנו האילנות והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא יג) אם אין שם ט"ז אמה היא סתם משנה לדעת ב"ה. ושאמר נותני' לו כדי עבודתו הוא שירחיק מן האילנו' ד"א מכל צד והיא עבודת הכרם כמו שיתבאר ויזרע השמנה אמות הנשארות ומה שנוסף:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

קרחת הכרם. כרם שחרב. ל' הרמב"ם והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא יג):

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כִּלְאַיִם ד׳ א׳

א׳
קרחת הכרם מפרש ואזיל:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · כִּלְאַיִם ד׳ א׳

א׳
ואילה"ק מדאמרי' (עירובין ט"ז ב') דדייקי מתני' כוותיה דר"פ דפרוץ כעומד מותר. והיינו מתני' דהתם וקשה והרי דיוקא דמשנתינו הוא לאיסור. מדסתרי דיוקא דרישא וסיפא אהדדי. וכלל בידינו דבכה"ג אמרי' נעשה דיוקא דרישא כמפורש בסיפא (כקידושין ד' ה' ב' ועי' תוס' ב"מ ל"ד א'). וא"כ ה"נ נימא דפרוץ כעומד הו"ל כפרוץ יותר מעומד דאסור. יש לומר דמצינו ג"כ סיפא דוקא ורישא לאו דוקא כי הכא (ובפסחים י"ט ב'). [אב"י ועי' מ"ש ע"ר זצוק"ל הכ"מ לעיל פ"ג סי' כ"ט]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · כִּלְאַיִם ד׳ א׳

א׳
היה שם ט"ז אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. מבואר שיוכל לזרוע כל הח' אמות וכ"ה להדיא בפי' הרמב"ם ולשון הט"ז סי' רצ"ו סקי"ד מגומגם בזה שכתב ואח"כ צריך שירחיק ממקום שכלים ד"א האלו כו' ע"ש:
נחלת הכלל · Vilna Edition