כֵּלִים ל׳ · ג׳

כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, טָהוֹר. נִקַּב, וַעֲשָׂאוֹ בֵּין בְּבַעַץ בֵּין בְּזֶפֶת, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּבַעַץ, טָמֵא, וּבְזֶפֶת, טָהוֹר:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים ל׳ ג׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

אסקוטלא. בלשון לע״ז קורים לקערה שקוטיל״א. והכא מיירי בקערה פשוטה שאין לה בית קיבול, אלא שמתחתיה מחובר לה בית קיבול קטן המשמש כשכופין הכלי על פניו, כעין שיש לכוסות של כסף ושל זכוכית שלנו:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

שליש ברובו. שהוסר מן המקיף עצמו ויהיה שליש הגובה [ברוב היקף]: ובעץ. הוא הבדיל ואין הלכה לא כרבי שמעון ולא כרבי יוסי:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

נפגם בו שלש ברובו. וכן גירסת הר"ב והר"ש. וגם הראב"ד גורס כן. בפי"ב מה"כ. ונ"א שליש. וכן גורס הרמב"ם. ומפרש שהוסר מן המקיף עצמו. ויהיה שליש גבהו [ברוב היקף] ובחבורו [פי"ב מה"כ] כתב בהפך נפגם בו שליש היקפו ברוב גובהו. ומהר"ם גורם ג"כ שלש אבל גורס כרובו בכ"ף. וכתב נפגם בו ג' פגימות כאילו נפגם רובו וטהור. אע"פ שאינו מפזר רוב המים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים ל׳ ג׳

א׳
הטבלא הוא שולחן בלי רגלים [כפכ"ה מ"א]. וה"ה ביש לו רגלים. רק שאין רגילין לעשות רגלים מזכוכית והן עשויין מעץ או ממתכות. וקמ"ל דאע"ג דבשאר כלים. אפי' כלי שאין לו ב"ק. אפ"ה אותו צד שרגיל להשתמש שם. מחשב תוך לק"ט [כפכ"ה מ"א]. אפ"ה רק תוך מקרי אבל אין עליו שם ב"ק ולהכי כלי זכוכית מדעיקר טומאתו מד"ס [כשבת דטו"ב] והיינו מדנעשה מחול. ודמי לכ"ח להכי נמי דינו בכ"ח דכל שאין לו תוך לק"ט. אפילו בב"ק שמגבו אמק"ט [כפכ"ז מ"א]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913