כֵּלִים כ״ח · ג׳

או שעשאה כדור בפני עצמה שקיפל המטלית יחד ועשאו עגול ככדור:

ולהר"ב וי"א מלל הוא חוטי השתי שמשאיר האורג בסוף הבגד שלא הושלך ביניהן חוט הערב. ובהנך ס"ל לרבנן דאע"ג שהחוטין של שתי הללו אמק"ט מגע. אפ"ה מצטרפין הם לשיעור גע"ג אצבעות. אם הן בעצמן רק ב' אצבעות. ויש לדקדק. דא"כ היינו נומי סדין [דרפכ"ט] ומ"ט קרי ליה הכא מלל. ואי"ל הרי התם פי' רבותינו דמיירי בששיירן לבלי לארגן עוד. ולהכי קרי להו נומי. דהיינו חוטין. משא"כ הכא מיירי שהוסר הערב מבין חוטי השתי ונמלל מביניהן. ולהכי קרי להו מלל. ליתא דהרי בכה"ג אפי' ניטל רק חוט א' מבין חוטי השתי פרח טומאה מינה [כפכ"ז מ"ח]. גם אי"ל דהכא מיירי בשרוצה להשליך עוד חוט ערב בין חוטי השתי ואע"ג דבכה"ג ודאי מק"ט. ככל שתי העומד (רפכ"א) היכי ס"ד דר"ש שלא יצטרף להשלים השיעור. י"ל דהא דשתי העומד מק"ט היינו במתוח בכסא האריגה. משא"כ הכא. ואפ"ה קמ"ל דמצטרף להשלים השיעור מיהו מלשון הר"ב הכא משמע דמיירי הכא בשרוצה לשיירן לבלי להשליך ביניהן חוט הערב. כמו הך דרפכ"ט. וא"ת מ"ש התם ששיעורן שש אצבעות. והכא יהיה שעורו סגי בב' אצבעות י"ל התם לענין חיבור. דכיון שיש בהבגד עצמו כשיעור לק"ט אמרינן דעד ו' אצבעות הו"ל חיבור. אבל הכא לענין צירוף שאין בהבגד שיעור לק"ט. לפיכך רק עד ב' אצבעות מצטרף להשלים השיעור לחכמים ולא טפי: