הָעוֹשֶׂה אִסְפְּלָנִית, בֵּין בְּבֶגֶד בֵּין בְּעוֹר, טְהוֹרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, עַל הָעוֹר, טָהוֹר. מְלוּגְמָא, בְּבֶגֶד, טְהוֹרָה, וּבְעוֹר, טְמֵאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בְּבֶגֶד, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִנְעָרֶת:

טהורה. שנתבטלה כשנתנה בכדור, וכל שכן כשעשאה כדור בפני עצמה שנתבטלה בתפירה:

אספלנית. התחבושות הנעשות משמן או שעוה או חמאה ושומן והדומה להן נקראין אספלנית וכאשר ישטחהו על העור או על הבגד כבר הם נמאסים ואינן ראוין עוד לישב עליהן ולא לדבר אחר: ומלוגמא. תחבושות הנעשות מקמח וזולתו ממה שהאדם ילעסהו כמו הלחם והתאנים והדומה לזה ומה שזה דרכו כאשר נגב יסור ממנו וישאר הבגד או העור אשר שטחו עליו זה התחבושת יבש כמו שהיה והוא אומרו מפני שהיא ננערת ואין הלכה כרשב"ג:

רבי יוסי אומר על העור טהור. ונ"א ל"ג. וכן נמחק בנא"י [*וכן בנוסחת מהר"ם ליתיה. וכן במשניות ישנים מנוקדים]. והסברא נותנת דלא גרסי' ליה. דאם טהור על העור. כ"ש שיהא מטהר ג"כ על הבגד. כדמוכח ממלוגמא. ומי ששנה כן אפשר שיצא לו הטעות ממתני' ו. ששם נשנה רי"א על העור טהור: