כֵּלִים כ״ה · ד׳

הָרֹבַע וַחֲצִי הָרֹבַע, נִטְמָא הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע. נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא הָרֹבַע. אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, הוֹאִיל וַחֲצִי הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לָרֹבַע, כְּלִי שֶׁנִּטְמָא תוֹכוֹ לֹא נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו. אָמַר לָהֶן, שֶׁל כַּת קוֹדְמִין הִיא, אוֹ שֶׁמָּא הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לַחֲצִי הָרֹבַע, כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו, לֹא נִטְמָא תוֹכוֹ:

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים כ״ה ד׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

כל שיש לו תוברות. לולאות, כמו שיש למכנסים, תפורות לאחוריו של בגד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

הרובע וחצי הרובע. הוא שיעשו שני כלים חקוקים מעץ אחד או משני עצים מחוברין על דמיון זאת הצורה ואמרו לפני ר' עקיבא שזאת המדה הקטנה כאילו היא אחורים למדה הגדולה והשרש בו כלי שנטמא תוכו נטמאו אחוריו כמו שבארנו בתחלת הפרק וכאשר נטמא הרובע במשקין טמאין הנה ההקש שיטמא חצי הרובע אמר להן ר' עקיבא שיחס אחד מהם לשני יחס אחד ושהוא כמו שאמר שחצי הרובע אחורים לרובע כן הרובע אחורים לחצי הרובע שלא יקדם אחד מהן לשני בדבר מהדברים וזהו ענין אמרו של כת קודמים ענין זה הספור אשר אפשר בו שישים הקודם אי זה מהן שירצה והאחר נמשך אליו וכל מה שיתקיים בו קודם אפשר שיאמר בו שהוא מאוחר ודברי רבי עקיבא אמתיים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל