כבר ביארנו כופת שהיא חתיכת עץ ואמר כי כאשר יוקח זה העץ וסרקו או כרכמו לעשות ממנו פני הכותל הנה הוא כאשר היה לו צורת כלי ויטמא כמו שיטמא כלי עץ וחכמים אומרים שהוא לא יהיה מכלל הכלים בעבור הכרכום לבדו עד שיחוק בו מעט שישתמש בו ואז תהיה כלי וכבר ביארנו בפרק כ' שהסל והכלכלה והדומה אליה לא תטמא משום מושב ואמר כי כאשר מלאוהו מוכין והן חתיכות צמר ופשתן ותיקנן והאחד ממנו מוך עוד ארג סבכה ע"פ זה הסל או הכלכלה אז יהיה ראוי למושב ויטמא מדרס ותרגום סבכה סרדא והלכה כחכמים:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
ועשאו פנים. פירש הר"ב פסלו במעצד כו' [עי' מ"ש ברפי"ב דשבת] וכ"כ הר"ש. אבל העתיק עשאו פנים. דהשתא מלתא באפי נפשיה היא. והרמב"ם העתיק ועשאו פנים. ופירש לעשות ממנו פני הכותל כו'. ובחבורו פכ"ה ועשאוהו פנים לשער וכיוצא בו:
ורבינו הר"ב הרכיב פה דברי הר"ם והר"ש. ולא זכיתי להבינם כלל. שכתב שהוא סל קטן מערבה ואוכלין עליו לחם ולא ידענא מה נפ"מ אם יאכל ומה יאכלו עליו. ואנן רק שיהיה לו ב"ק. ושיהיה ראוי לישיבה בעינן. ותו אם הוא סל מערבה. א"כ גם דפנותיו הם מערבה. וא"כ גם כשהוסר העור נשאר ב"ק שלו כמעיקרא. ואי בשאין הדפנות מגודלין מערבה. וכדמסיק דכשהוסר העור אין בו דפנות. א"כ האיך שייך בזה לקרותו בשם סל מערבה. שרק השולים המועטין הן מהם. ולא בשם סל של עור שכל ד' הדפנות עשויין רק מעור. ותו אי עשוי לאכול ע"ג היאך יטמא מדרס הרי אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. וצ"ע:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · כֵּלִים כ״ב ט׳
א׳
במשנה וכרכמו ומשאו פנים נ"ל דהווי"ן המה בכאן לשמושי או ודלא כנראה מהתוי"ט:
