כֵּלִים י״ז · ג׳

ר"א אומר במה שהן ר"ל אם ע"י הנקב אין הכלי ראוי להתשמיש. שהיה מיוחד לו בתחלה. נטהר. וכגון קופת הגננים וכו':

ולהר"ב שיעורא דמתני' לחומרא. וה"ק תנא. רמונים שאמרו. דברקב כמוציא רימון טהור. וכר"פ. היינו בג' אחוזין זב"ז. שמונחין בכלי. והן מחוברין בענף א'. דאז ע"י חיבורן יחד לא יצא א' מהן כל כך בקלות. ולהכי אין הכלי מתטהר עד שינקב נקב הרחב ביותר. ולפעד"נ לפ"ז דחיקא לן מלת רמונים בלשון רבים דקאמר תנא. אלא הול"ל רמון שאמרו. וכדקאמר לקמן מ"ה. דבשלמא לפירושינו ה"ק. רמונים שאמרו ר"ל להכי קאמרינן במשנה א'. כלי בעה"ב שיעורן ברמונים. לשון רבים. משום דבהחזקת הכלי מיירי. מדצריך שיחזיק הכלי ג' רמונים בצמצום אלא לפי' הר"ב ק' מה השיב דלהכי קאמר תנא לשון רבים רמונים מדצריך שיהיו ג' רמונים אחוזים זה בזה. עדיין קשה למה קאמר רמונים הרי לא מאחיזת רמונים קאמר במשנה א'. אלא מיירי משיעור החזקת הכלי או משיעור גודל הנקב. ותו דלשון אחוזים דקאמר תנא ג"כ אינו מתישב יפה כפי פי' הר"ב. דטפי הו"ל להתנא למימר ג' בעוקץ א'. כדנקט התנא בהך לישנא (במנחות ס"ד א'). גם אין לפרש מלת אחוזין. דר"ל שיציאת שלשתן יהיה אחוז זה בזה. דהיינו שיצאו כל הג' תכופין זה אחר זה. וכמ"ש רתוי"ט בשם התוס'. דכבר דחה הר"ש פי' זה מסוגיא דשבת (קי"ב ב'). ומדברי הרמב"ם (פ"ו מכלים) אין הכרע היאך פי' רבינו המשנה. מדנקט ממש כלשון המשנה רק מדנקט הרמב"ם שם. רמון שאמרו. ולא נקט רמונים שאמרו משמע קצת נוטה לדברי הר"ב. אמנם. אנן בעניותן לישב דברי אלהים חיים במשנה באנו כפי היותר נאות בהלשון. וקרובים דברינו לא' מפי' הראב"ד שם: