כֵּלִים י״ד · ו׳

כְּסוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁעָשָׂה בוֹ מַרְאָה, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. מַרְאָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, אִם אֵינָהּ מַרְאָה אֶת רֹב הַפָּנִים, טְהוֹרָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים י״ד ו׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

כולן בפרוטות. כולן משערים אם יש בשבר שלהן כדי לקבל פרוטות. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר קדם שכסוי טני של בעלי בתים לא יטמא ואם מירק אותו עד ששב מראה הנה הוא יטמא לפי שהוא אז כלי בפני עצמו ואין הלכה כר' יהודה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

רבי יהודה מטהר. ל' הר"ב דס"ל מראה לא משוי ליה מנא. וז"ל מהר"ם. ר"י סובר לא נתבטל הכסוי לגבי מראה. ולרבנן נתבטל לגבי מראה. ע"כ:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים י״ד ו׳

א׳
הלפס אלפס:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · כֵּלִים י״ד ו׳

א׳
וא"ת הרי כל המסמרות טהורין מדאין להן שם בפ"ע (כרמב"ם פ"י מכלים). וי"ל דהיינו רק במשמש לכלי אחר ככסויי כלים לעיל. וכדומה אבל מסמרות הללו שמתברים פרקי העגלה. הן משתמשין תשמיש חשוב לעצמן להכי אף שאין להם שם בפ"ע מק"ט. וכדחזינן בכסוי מיחם לעיל סוף מ"ג. ועוד נ"ל דהנך שנזכרו במשנתינו. כולן אף במפורקין מק"ט. מדחשובין כלים לעצמן. אבל במחוברין גם אותן שנזכרו במשנה ה' מק"ט. דכל המחובר לטמא טמא (כפי"ב מ"ב):
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913