עֵדֻיּוֹת ג׳ · י״א

אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל. מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת, וּמְנִיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂים גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה עֵדֻיּוֹת ג׳ י״א, מתוך מסכת עֵדֻיּוֹת שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

משם אחד. כגון מגע ומגע, משא ומשא, אוהל ואוהל:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

מכבדין בין המטות. ואע"פ שהקרקע עפר:

ומניחין את המוגמר. שורפין את הקטורת להריח בה אבל לגמר את הכלים והבגדים לדברי הכל אסור:

וגדי מקולס הוא שיהיה צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו כגון שה הפסח שהיו אוכלים בירושלם והלכה כחכמים:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

אף הוא אמר ג' דברים להקל וכו'. שנויה במתני' ז' פ"ב דביצה וע"ש:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · עֵדֻיּוֹת ג׳ י״א

א׳
אוכל פרוד לפרורים, או שהן פירות קטנים שאין בכל אחד כביצה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913