חֻלִּין ז׳ · ד׳

יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ. כְּבָשָׂר בְּלָפֶת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה חֻלִּין ז׳ ד׳, מתוך מסכת חֻלִּין שבסדר קדשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל. ואין הלכה כרבי יהודה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן כו': מה שאמר כבשר בלפת רוצה לומר שיתן בו טעם בכדי שימצא טעמו בחיך כמו שימצא אדם טעם הלפת המבושל בבשר לפי שהבשר נותן טעם בלפת יותר משאר צמחים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · חֻלִּין ז׳ ד׳

א׳
מפני שאין לו כף ר"ל בשר שסביב הקולית של עוף. אינו מקיפו בעיגול סביב העצם כבבהמה. רק מונח שם רדוד. מיהו ביש לו כף אסור גידו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913