בִּכּוּרִים ג׳ · י״א

אֵימָתַי אָמְרוּ תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים כַּבִּכּוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא בָאָה מִן הָאָרֶץ. וְאִם אֵינָהּ בָּאָה מִן הָאָרֶץ, אֵינָהּ כַּבִּכּוּרִים:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בִּכּוּרִים ג׳ י״א, מתוך מסכת בִּכּוּרִים שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר בארנו במה שקדם שהבכורים מביאין אותם מעבר לירדן ואינם מא"י:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ואם אינה באה מן הארץ. כתב הר"ב אי נמי מתניתין ר"ש היא וכו'. והוא הדין מפירות חו"ל וכו'. הכי נמי התוספת [וכו']. מ"ש הוא הדין מפירות חו"ל ירוש'. אבל הא דבעי למילף מיניה דהוא הדין לתוספת מלתא דתמיהא הוא. דהא חומר בתוספת מבעטור כדלעיל. [*דאין לומר מדלא קתני במשנה דלעיל דתוספת בכורים מהארץ ועטור בכורים מחו"ל. דהכי נמי לא קתני דעטור בכורים חוץ משבעת המינים אלא על כרחך משום דבכלל מין בשאינו מינו הוא אם כן אף מחו"ל בכלל הזה הוא. ותדע דבמ"ט לא קתני עטור בכורים מחו"ל אלא שהוא בכלל חוץ משבעת המינים. וכן הכא נמי הכל בכלל מין בשאינו מינו]:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בִּכּוּרִים ג׳ י״א

א׳
וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו הוא המובחר שבאילנות שבא"י ועלהו רענן תמיד גם לגלויי דבכורים מז' מינין הן:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · בִּכּוּרִים ג׳ י״א

א׳
ברע"ב ד"ה ואם אינה באה מה"א כו' וכי היכא דאליביה מעטרין בפירות חו"ל ה"נ התוספת. ובתוי"ט גמגם עליו דמנ"ל הא ע"ש ול"נ דלעולם דייק מדל"ת תוספת מהארץ ועטור מח"ל. ומאי דק"ל א"כ מדוע ל"ת החילוק לענין חוץ מז' המינין. לק"מ דלתוספתא ל"צ דהוא נכלל במאי דתני בה דאינה אלא מב"מ. ולענין עטור מבואר מש"ט. משא"כ לענין ח"ל את"ל דאסור בתוספת ה"ל למתני:
נחלת הכלל · Vilna Edition