הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מֵבִיא וְקוֹרֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שְׁנָיִם. קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ, מֵבִיא וְקוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וְחָכוֹרוֹת, מְבִיאִין וְקוֹרִין:

כבר בארנו שר' מאיר סובר שהקונה שני אילנות סתם קנה קרקע ור' יהודה סובר שאריס וחוכר יש לו קנין בארץ *כגון שיש לו בה חלק וזכות מן הזכיות ואין הלכה כר' מאיר ולא כר' יהודה וכבר בארנו זה:

מביא וקורא. דבסתם קנה קרקע שתחתיהן וחוצה להן וכדפירש [הר"ב] במ"ו בדרבי מאיר וחוצה להן כמלוא אורה וסלו. וברייתא ומימרא בפרק הספינה דף פב. ופי' רשב"ם תחתיהם תחת עיקר האילנות והנופות וביניהם קרקע מגולה שבין נופות אילן זה לנופות אילן זה וחוצה להן סביב האילנות מקום שכלין נופותיהן ולחוץ:

רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכירות. כתב הר"ש בשם הירושלמי אמר רבי חייא בחכירי בתי אבות היא מתניתין תני חכירי בתי אבות אינן מביאין רבי יהודה אומר הן עצמן מביאין וקוראין. ע"כ. והשתא אתי שפיר דרבי יהודה לא פליג במ"ב: