הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קְרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא. וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מָיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה, אַרְבַּע אַמּוֹת:

ואת שלאחר המטה. כלומר בין אותם שלפני המטה ובין אותם שלאחר המטה, אם המטה צריכה להם לשאתה, פטורים:

היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק כו': דברי המשנה הזאת הם בזריזים והזהירים שהיו שומרים להשלים קריאת שמע עם הנץ החמה ועלותה פאת מזרח כדי שתהיה התפלה עם עלות השמש וסמכו זה לדבר הנביא ייראוך עם שמש ועל כן יתכסה במים ויקרא והמים הרעים הם המבאישים ומי משרה מים ששורין בהן הפשתים. ומה שאמר עד שיטיל לתוכן מים אינו חוזר על המים הרעים ועל מי משרה אבל הוא חוזר על מי רגלים שנופל עליהם שם המים הרעים אבל המים המבאישים ומי משרת הפשתן לא יתכסה בהם בשום פנים ואפילו השליך לתוכן מים אך מי רגלים אם השליך עליהם רביעית מים בבת אחת מותר לו לקרות קריאת שמע אצלם במקום אחר בתוך ארבע אמות ויהיה תיקון דברי זו המשנה להיות כן אבל לא יתכסה במים הרעים ובמי משרה ולא יקרא כנגד מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים וכמה ירחיק מהן אם לא הטיל לתוכן מים ומן הצואה ארבע אמות ועוד נבאר במסכת שאחרי זאת (פרק ח מ"ה דפאה) שיעור רביעית וזולתה מן המדות ומה שאמר להרחיק מן הצואה ארבע אמות כשתהיה לאחריו או לצדדיו אבל לפניו בעוד שיראה אותה אינו מותר לו לקרות והיא כנגד עיניו:

אלא יקצר. פירש הר"ב כל ברכה וברכה כלומר פתיחתה וחתימתה בלבד. ועי' במ"ג פ"ד. והשתא ג' מחלוקות בדבר. ק"ש. דמדאורייתא יהרהר ואפי' [לא] התחיל ואין לו לקצר רק יהרהר. ותפלה דמדרבנן לא יתחיל. ואם התחיל יקצר דהם שתקנו תפלה אמרו שיקצר. וברכות דק"ש דמדרבנן נינהו ואינם רחמי כתפלה. משמע שאף אם התחיל יפסיק:

שיטיל לתוכן מים. פירש הר"ב רביעית. ושיעורו תמצא במשנה ה' פרק ח' דפאה: