בְּרָכוֹת ג׳ · ב׳

קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ, אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ. וְאִם לָאו, לֹא יַתְחִילוּ. הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הַפְּנִימִים פְּטוּרִים, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין:

על המשנה הזו

משנה בְּרָכוֹת ג׳ ב׳, מתוך מסכת בְּרָכוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

פטור מקריאת שמע. משום דטריד טרדא דמצוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור כו': היה המנהג אצלם לקבור המת ואחר כך ישובו כל העם מן הקבר וירחקו ממנו עד מקום ידוע והמקום ההוא נקרא מעמד ויעמדו שם האבלים ויתקבצו האנשים אשר שם לנחם האבלים ושירה הוא מערכת אנשים ונקראת בזה השם בשביל האנשים העומדים זה אצל זה. ומה שאמר להתחיל ולגמור ר"ל להשלים פרשה ראשונה בלבד ואם יהיה המקום אשר יעמדו בו לנחם קרוב מן הקבר בכדי שלא יספיק לקרות פרשת שמע באורך הדרך ההוא והם הולכים אינם רשאים להתחיל בק"ש והפנימיים הם העם הרואים את האבלים ואין ביניהם אנשים אמצעיים ואשר אחריהם נקראים חיצונים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

להתחיל. כתב הר"ב פרשה א' של קריאת שמע וכן פי' הרמב"ם. ובגמרא אפי' פרק אחד אפילו פסוק אחד וטעמא דפסוק ראשון מיקרי פ' כמ"ש במ"ג פרק דלעיל:

לא יתחילו. דתנחומי אבלים מדאורייתא דבכלל גמילות חסד הוי וג"ח מן התורה כדאמרי' [ב"ק ק. ב"מ ל:] והודעת להם את הדרך (שמות י״ח:כ׳) זו ג"ח והעוסק במצוה כו'. הרבינו יונה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל