בָּבָא מְצִיעָא ט׳ · ז׳

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה כּוֹר חִטִּים לְשָׁנָה, לָקְתָה, נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. הָיוּ חִטֶּיהָ יָפוֹת, לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בָּבָא מְצִיעָא ט׳ ז׳, מתוך מסכת בָּבָא מְצִיעָא שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

המקבל שדה מחבירו בי' כור חיטים לשנה כו': זה מבואר:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

המקבל כו'. בעשרת כור וכו'. דבחכירות הוצרך לשנותה ולא בקבלנות דאי בקבלנות פשיטא דכל אחד זוכה ומתחייב בחלקו. רש"י:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בָּבָא מְצִיעָא ט׳ ז׳

א׳
כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים שסמכו בהם הגפנים:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913