מדרש אגדה · בראשית פרק כ״ח

15 פסוקים עם מדרש. מדרש אגדה על בראשית, לפי סדר הפסוקים, בעברית.

מדרש אגדה · בראשית פרק כ״ח
פסוק א׳
ויקרא יצחק אל יעקב וגו'. אמר ר' אלעזר אין השטר מתקיים אלא בחותמיו, שלא יאמרו במרמה לקח יעקב מעשו את הברכות, והנה ברכו באחרונה ברצונו:
פסוק ז׳
וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם. עליו נאמר ישמע חכם ויוסיף לקח (משלי א ה), ועוד כתיב שמע בני מוסר אביך וגו' (שם שם ח):
פסוק ח׳
וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו. זה שאמר דוד המלך עליו השלום רשע יראה וכעס וגו' (תהלים קיב י):
פסוק ט׳
וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל וגו' על נשיו לו לאשה. הם היו מרשעות והוסיף עליהם רשעה:
פסוק י׳
ויצא יעקב. אמרו חכמים והלא כמה חמורים וכמה גמלים יצאו עמו מבאר שבע, ולא גילה הכתוב יציאתן, וביעקב כתיב ויצא יעקב, מכאן לתלמיד חכם שיוצא מן המקום ישארו אנשי המקום יתומים: יצא משם יצא הודה יצא זיוה יצא כבודה:
וילך חרנה. וכי בשעה שיצא מבאר שבע בא לו לאלתר לחרן, אלא מלמד שקפצה לו הארץ:
פסוק י״א
וישכב במקום ההוא. וכי עדיין לא שכב אלא באותו מקום, מלמד שכל אותן השנים שהיה בבית רבו לא שכב, לכך נאמר וישכב וגו':
פסוק י״ב
ויחלם והנה סלם. מכאן אמרו חכמינו ז"ל אין חלום בלא פתרון, סלם זה סיני בגימטריא:
ד"א סמל צלם:
ד"א סלם הכבש של מזבח:
מצב ארצה. שנאמר בתחתית ההר (שמות יט ז):
וראשו מגיע השמימה. [שנאמר וההר בוער באש עד לב השמים (דברים ד יא):
והנה מלאכי אלהים] זה משה ואהרן. ד"א עולים ויורדים בו. יורדים ועולים מיבעי ליה, אלא אותן מלאכים שיצאו עמו מארץ ישראל לא הלכו עמו לחוצה לארץ, אלא עלו הם, וירדו אחרים לחוצה לארץ, ובשעה שעלו בשמים וראו דיוקנו של יעקב אבינו חקוק בכסא הכבוד אמרו והלא למטה הוא ומי הביאו כאן, ירדו וראו אותו ורצו להזיקו, מיד ירד הקב"ה להצילו, היינו דכתיב והנה ה' נצב עליו (פסוק יג), מכאן שחסידים הראשונים ורוכב עליהם, שנאמר ויעל אלהים מעל אברהם (בראשית יז כב):
פסוק י״ג
הארץ אשר אתה שוכב עליה. מאי רבותא איכא בהא, ד' אמות שהוא שוכב עליהם אלא מלמד שנקפלה כל ארץ ישראל תחתיו:
פסוק י״ד
ופרצת ימה וגו'. נתן לו הקב"ה תחומין בלא מצרים:
ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. שאין העולם מתקיים וגשמים וטללים לברכה אין יורדין אלא בזכות ישראל:
פסוק ט״ו
והנה אנכי עמך. הבטיחו להיות עמו בחוצה לארץ ולהשיבו:
פסוק ט״ז
ואנכי לא ידעתי. אילו הייתי יודע לא הייתי שוכב מפני אונס השינה שאסור לישן אפי' בבתי כנסיות:
פסוק י״ז
מה נורא המקום הזה. אמרו חכמינו ראה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי. בנוי שנאמר מה נורא המקום הזה. וחרב, שנאמר אין זה. ובנוי, שנאמר כי אם בית אלהים וגו':
דבר אחר מה נורא המקום הזה. ראוי לירא מן המקום:
וזה שער השמים. מלמד שהשכים יעקב אבינו וראה שכינה למעלה מראשו ונתפחד, שהי' המלאכים עולים ויורדים בו:
פסוק י״ח
ויקח את האבן. מלמד שנעשו כל האבנים אחד, ולמה מפני שהיו מתקוטטות זה עם זה, זאת אומרת עלי יניח הצדיק ראשו, וזאת אומרת עלי יניח הצדיק ראשו, נעשה נס ונעשו כולם אבן אחת:
פסוק כ׳
ושמרני. שביקש יעקב שיצילהו הקב"ה מע"ז ומגילוי עריות ומשפיכות דמים ולבסוף נכשלו בניו בכולם:
ונתן לי לחם לאכל. מכאן שהצדיקים אינם מבקשין אלא כדי פרנסתן וסיפוקן, ויעקב לא היה לו אפילו בגד ללבוש בשעה שיצא מבאר שבע, אלא רצה עשו אחיו להרגו, ואליפז היה תלמידו של (יעקב) [יצחק], ואומר איך אעשה שלא אהרגנו, ולקיים מצוות אבי, גזלו כל ממונו ואפילו כל בגדיו, והניחו ערום, ועני נחשב כמת, שארבעה נחשבים כמתים:
פסוק כ״ב
עשר אעשרנו לך. ואפילו מבניו, ולפיכך לוי הוא העשירי:

מדרש אגדה (מהדורת בובר, וינה 1894) - נחלת הכלל. sefaria.org

על הפרק הזה

מדרש אגדה בראשית פרק כ״ח, מתוך מדרש אגדה. מדרש אגדה הוא ליקוט מדרשי אגדה על חמישה חומשי תורה, הערוך לפי סדר הפסוקים, שההדיר שלמה בובר. הדרשות מובאות פסוק אחר פסוק, כסדר הכתובים.
מדרש אגדה (מהדורת בובר, וינה 1894) - נחלת הכלל