נחל קדרון עובר ממזרח לירושלים, בין העיר להר הזיתים. כאשר ברח דוד מפני אבשלום בנו, ״וְכָל הָאָרֶץ בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל... וְהַמֶּלֶךְ עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן״. שלמה קבע את הקדרון כגבול שאסר על שמעי בן גרא לחצות.
מלכי יהודה הכשרים היו מבערים את פסלי העבודה הזרה ״וַיִּשְׂרֹף... בְּנַחַל קִדְרוֹן״. הנחל הוא סימן גבול טבעי מזרחה לעיר, ומקום שבו הושמד הטמא שבוער מן המקדש ומירושלים.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את נחל קדרון בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.