נראה כי עמדתו של הראי"ה נובעת מהאופן שבו הוא מבין את משמעותה של קדושת הארץ, ואת יחסה למצוות התלויות בה. בפרק השני הזכרנו את הדעות שלפיהן מצוות אלו אינן תלויות רק בארץ כשלעצמה, אלא גם במצב ההיסטורי והמדיני של ישראל היושבים בה. נראה כי גם הראי"ה רואה את הדברים כך: על פי תפיסתו, קדושת הארץ תבוא לידי ביטוי במלואה רק כשתתלווה אליה שלמות לאומית שהיא גם שלמות דתית. המצוות התלויות בארץ הן חלק ממצב שלם זה, ולכן הן מתקיימות כיום רק כזיכרון וכהכנה לעתיד:
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ע״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.