עמדתו של הראי"ה, לעומת זאת, מתייחדת בהצבת הדמות האלטרנטיבית של החכם, הגוי הנמנע מעבודה זרה ושומר את מצוות בני נח מדעתו. כפי שכתב הרצי"ה קוק בהערותיו ל'משפט כהן', הראי"ה מזהה מעמד זה עם הגוי שעליו מדבר הראב"ד: 'כן מצינו מדרגה ממוצעת בין נכרי לגר תושב, והוא לפי המתבאר על פי דעת הראב"ד בזה שקיבל שלא לעבוד עבודה זרה, שהוא כגר תושב לדין הישיבה בארץ'. ייחודו של מעמד זה הוא בדיוק בכך שלא מדובר בגר צדק ולא בגר תושב; זהו אדם המתקבל על בסיס מעלותיו האנושיות ולא על סמך קרבתו ליהדות.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, נ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.