שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ה׳

לאחר העיון בתשובותיו של הנצי"ב, נבחן בהרחבה את המחלוקת בין הראי"ה לחזון אי"ש (להלן החזו"א). החזו"א התנגד בחריפות להיתר המכירה, ובדבריו בנושא ניתן לראות התמודדות עם טענותיו של הראי"ה, למרות שאינו מזכיר אותו במפורש. הרב נריה תיאר מחלוקת זו כמחלוקת טקטית בשאלה כיצד יש לאזן בין צורכי השעה לבין שמירת השמיטה: הראי"ה תמך בהיתר המכירה המפקיע את חיוב השמיטה באופן גורף, אך בפועל החמיר בפרטי המלאכות והתיר לעשות רק מלאכות שאיסורן מדרבנן; החזו"א לעומת זאת התנגד להפקעת השמיטה באמצעות ההיתר, אך דווקא בשל כך הקל יותר בפרטי המלאכות. אולם כפי שנראה להלן, נראה שהתמונה מורכבת יותר. לא מדובר רק בהבדל טקטי, אלא בעמדה שונה כלפי השיח ההלכתי וכלפי האופן בו הוא מגיב למציאות. הבדל זה, המתבטא בצורות הדיון השונות, מוביל לבסוף גם להבדלים בפסיקת ההלכה.