אם כן, הדיון על היתר המכירה חושף בפנינו תפיסות הלכתיות שונות, הבאות לידי ביטוי בכל הרבדים של הדיון: הנצי"ב פוסק מתוך נקודת המבט האוטופית, שמרום מבטה דוחקי השעה אינם תופסים מקום משמעותי; החזו"א רואה את ההלכה כריאלית ומוחלטת, דבר המתבטא גם במבנה הסגור של הקהילה החרדית אשר מעצב איסור לא תחנם; ודווקא הראי"ה משמר בהקשר זה את השיח ההלכתי הקלאסי, עם מרחב התמרון שהוא מאפשר ועם ההיענות האופיינית לצורכי השעה. אל מול קשיי השמיטה מציג כל אחד מהפוסקים הללו שיח הלכתי שונה, המעצב את אופן הדיון שלהם במקורות, את סוג הטיעונים שהם בוחרים להעלות, ואת תפיסתם לגבי תפקידו של הפוסק בעת כזאת.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ק״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
