שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ג׳, ל״ה

ר' חיים משרטט כאן מערכת מורכבת: מההיקש בין השמיטה ליובל אנו לומדים כי השמיטה תלויה בתנאים האוטופיים של היובל, כפי שראינו בדברי רבי; אך אין פירושו של דבר שהשמיטה תלויה בקיום היובל בפועל, שכן היובל בא אחרי השמיטה והתנאים עשויים להשתנות בינתיים, כמו במקרה שתיאר ר' חיים. התנאי של 'יושביה עליה' נלמד אמנם מהיובל, אך בפועל הוא מתפקד כתנאי הנוגע לשנת השמיטה בפני עצמה. ואכן, רבי יהודה וחכמים מסכימים שהשמיטה מתקיימת גם ללא היובל, דבר הבא לידי ביטוי בדין הספירה שהיובל תלוי בו והשמיטה אינה תלויה בו. כאמור, על פי ר' חיים מחלוקתם היא במקרה בו המניין התקיים, אך השמיטה לא נהגה כי לא התקיים התנאי של 'כל יושביה'; חכמים סוברים שהיובל תלוי גם בהצטברות בפועל של שבע שמיטות שהתקיימו לפניו, ואין די בכך שהמניין נמשך, ואילו רבי יהודה סובר שהיובל תלוי רק במניין ולא בקיום השמיטות.