שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, צ״ו

אם כן, לפי רבנו תם, גם את דרשת רבי בבבלי יש להבין לפי גרסת הירושלמי. בהשוואה למהלך שראינו עד כה, זוהי דרשה מרחיקת־לכת ויש לעמוד על משמעותה. לעיל הבאנו את דרשת הספרי שהפרידה בין השביעית ליובל: ביובל אין שמיטת כספים, ובשביעית אין שחרור עבדים. לפי דרשה זו שמיטת כספים שייכת לשביעית מבחינת היותה נפרדת מהיובל, וכבר עמדנו על משמעותה של הפרדה זו, הממקמת את שתי השמיטות בתחום ההלכה האקטואלית. דרשה מקבילה מובאת גם בספרא, ושם הפרדתה של שמיטת כספים מהיובל נלמדת מהמילים 'וזה דבר השמיטה שמוט', אותן המילים שרבי בגרסת הירושלמי לומד מהן את ההיקש בין השמיטות ליובל. בית הלוי כתב כי 'משמעות דרשה זו היא כמעט ההיפך ממשמעות דרשה דרבי'. ואכן הניגוד בין הדרשות בולט, כיוון שהן מתבססות על אותן מילים כדי להגיע למסקנות הפוכות; מכאן שיש לראות את דרשת רבי כדרשה פולמוסית, הבאה לחלוק על מדרשי ההלכה.