קשה להבין את האמור כאן כדיון פרשני, שכן אם חז"ל יודעים שמשמעותה של המלה 'קץ' היא סוף, מדוע הם מתקשים בפירושה בפרשיית שמיטת כספים? ואם הם מסתפקים לגבי משמעותה של מילה זו, מדוע פשוט להם שכך יש להבינה בפרשיית הקהל?
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.