ואמנם, המילה 'קץ' יכולה לשאת פירושים שונים. האבן עזרא, למשל, פירש אותה אחרת מחז"ל, וכתב כי לפי הפשט, הן שמיטת כספים והן הקהל חלים בתחילת השנה. פירוש זה נובע מכך שהוא תופס את שנת השמיטה כזמן קדוש, בדומה לשבת, זמן בו עוזבים את ענייני החול ועוסקים רק בלימוד התורה. קיומו של מעמד ההקהל בתחילת השנה הוא אפוא מעין הכרזה על פתיחתה, כמו הקידוש בערב שבת. בהתאם לכך, מעמד ההקהל לפי האבן עזרא הוא מעמד של לימוד תורה, המצביע על משמעותה של שנה זו: 'וצוה השם שיקראו התורה בתחלת השנה נגד האנשים והנשים והטף, ואמר הטעם: למען ישמעו ולמען ילמדו ושמרו'. קריאה זו מדגישה את השאלה לגבי חז"ל - מהיכן נובעת הקריאה שלהם, ומהי לדעתם משמעותה של הזיקה בין שמיטת כספים להקהל?
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
