שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, ע״ה

בדיונים עד כה ראינו את הנטייה של חז"ל במדרשי ההלכה ובסוגיה במסכת קידושין להצמיד את שמיטת כספים לשמיטת קרקעות ולנתקה מהיובל, ובכך להעביר אותה מהתחום האוטופי אל התחום הריאלי של הלכות השמיטה. כפי שראינו, כחלק ממהלך זה הובאה בסוגיית קידושין דרשתו של רבי המקישה בין שמיטת כספים לשמיטת קרקעות. אך אם נעיין באופן בו מובאת דרשה זו בסוגיות אחרות, נוכל לראות כי למעשה מטרתו של רבי היא הפוכה, ובדרשתו הוא מבקש להצביע דווקא על חוסר האקטואליות הן של שמיטת כספים והן של שמיטת קרקעות, ועל כך שניתן להקל בהן בזמן הזה. עיון זה יציג בפנינו תפיסה אחרת של היחסים בין השמיטות והיובל, ויוליך אותנו בהמשך גם לתפיסתו המורכבת של הרמב"ם בנושא זה.