כדי לענות על כך נזכיר כי יש מחלוקת לגבי המצוות התלויות בארץ, בשאלה האם הן תלויות בקדושת הקרקע עצמה או בהיותה בידי עם ישראל. נראה שרבי ישמעאל ורבי אלעזר, התולים את החיוב במצוות אלו בכניסה לארץ, רואים אותו כנובע מהמצב ההיסטורי והמדיני ולא מהארץ עצמה. לשיטתם מצוות אלו אינן תלויות בארץ כפי שהיא, אלא בכך שהיא ארצם של ישראל. בצורה דומה יש להבין את הקשר של שמיטת כספים ושל שחרור עבדים לארץ: כמצוות שהן חובת הגוף הן אכן אינן קשורות לארץ, אך עם זאת הן תלויות בסיטואציות ההיסטוריות שהשמיטה והיובל מסמלות. מכאן מובן מדוע לא נהגו מצוות אלו טרם הכניסה לארץ, ואילו מאז הכניסה לארץ הן נוהגות גם בחו"ל - גם בחו"ל היהודי חייב בהן מכוח ישיבתם של ישראל בארץ.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, ס״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.