המדרש מציב כאן שוב את הזיקה המורכבת שבין שמיטת כספים לבין שמיטת קרקעות: מצד אחד שמיטת כספים לא נהגה במדבר, אלא רק מהרגע שבו נכנסו ישראל לארץ והתחייבו בשמיטת קרקעות; מצד שני, מרגע זה החיוב של שמיטת כספים חל גם בחו"ל. אבל אם שמיטת כספים אינה מצווה התלויה בארץ, מדוע היא לא חלה כבר במדבר? מה משמעות הזיקה בינה לבין הכניסה לארץ?
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, נ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.