בית הלוי מתמקד באופן שבו רש"י מפרש את דרשות רבי. כפי שראינו, בסוגיית גיטין לומד אביי מדרשת רבי ששמיטת כספים היא מדרבנן, ורש"י מסביר לימוד זה כך: 'והלל כרבי סבירא ליה, דאמר שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דרבנן הוא. ואף על גב דהלל בבית שני הוה, סבירא ליה לאביי דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין מדאורייתא' (רש"י גיטין לו ע"א, ד"ה 'בשביעית בזמן הזה'). רש"י מוסיף כאן לדרשת רבי את התלות ביובל כדי להסביר מדוע השמיטות נוהגות מדרבנן, וכבר הערנו על הקושי בתוספת זו. בנוסף, בית הלוי מצביע על כך שבדיבור המתחיל הבא מביא רש"י נימוק אחר: 'בזמן שאי אתה משמט קרקע - כגון עכשיו שבטלה קדושת הארץ' (שם). מדוע מזכיר רש"י כאן את קדושת הארץ ולא את התלות ביובל?
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, קל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.