את הגישות המנוגדות של דרשות רבי ושל מדרשי ההלכה יש לראות כנובעות מתפיסתם לגבי האקטואליות של חוקי השבע בימיהם. חז"ל מתמודדים עם מעמדן של מצוות אלו לאחר החורבן, והם עושים זאת דרך המיון ויצירת הזיקות בין המרכיבים השונים של חוקי השבע. במסגרת מערך זה, היובל מסמן את הקוטב האוטופי והלא־אקטואלי; הדיון על היחס בינו לבין שמיטת כספים, שמיטת קרקעות ודיני העבדים הוא הדרך של חז"ל לבחון את הרלוונטיות של מצוות אלו לזמנם.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, קכ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.