2. הפתרון לסבל הוא באמצעות יצירת מחזוריות של הפוגה בסבל. נוצר זמן מעגלי שבו ישנה הפוגה ואולי אפילו סוף לזמן ההיסטורי, אך לא באמצעות הארכיטיפ המיתולוגי, אלא באמצעות הוויתור האישי. ישנו סוף והשעיה. השבוע נגמר במנוחה לכול, וכן שנות השמיטה מהוות פסק והשעיה של הסבל. ישנו סוף לסבל, מנוחה בסוף השבוע, שנה של חופש מהלחץ הכלכלי, המשפיע על המשך של ההווה. הזמן הנו מחזורי ולא היסטורי, שאין לו סוף.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק א׳, צ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.