בעקבות זאת, אני רוצה להציע כי שמיטת כספים היא אכן שמיטה טוטלית, ביטול גמור של החובות, וכן שמלכתחילה היא אינה קשורה כלל לשמיטת קרקעות. הקשר הסיבתי שהציעו הפרשנים בין שמיטת קרקעות לבין מצוקתו של הלווה אינו מתאים לתיאור בנחמיה ולניתוח הפרשה שהצענו בעקבותיו, הכורך את שמיטת הכספים דווקא בשחרור העבדים. גם את הקביעה של שמיטת כספים בסוף שנת השמיטה יש להבין לא על רקע חסרון היבול בשלב זה, אלא בדרכו של הספרי, הקושר את שמיטת כספים למעמד ההקהל, שגם הוא נערך 'מקץ שבע שנים'. גם לזיקה זו אנו מוצאים הד בתיאור של נחמיה, שבו שמיטת כספים היא אחת המצוות שהעם כורת עליהן אמנה במעמד ההקהל.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק א׳, פ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
