ספר יסודי התורה · פרק נ״ח

ויש עוד מין אחר של הפרשה, והוא מה שהיתה אכילתו לבעלים. אך שיאכלוהו בירושלים, כמו שהוא הענין בנטע רבעי ובמעשר שני. והנה האכילה במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם, טובות רבות יוצאות ממנה. כי הנה ישיבת עיר הקודש ומקום העבודה ירשום בלבבות רוממות האל ויראתו, וזה טעם למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים (דברים י"ד כ"ג). גם אסיפת העם בעיר אחת לאכול ולשמוח, היא חזוק גדול לאחדות האומה, וסבה גדולה להיות היהודים מכירים ואוהבים זה את זה, ואוהבים את אומתם. ואמנם נטע רבעי היה קדש הלולים לה', להודות לה' על פרי האילן החדש, ולפי שרצתה התורה שיהיה ראשית פריו קדש הלולים לה', לכך היה (כדברי רלב"ג) מה שצותה להמתין עד השנה הרביעית למען יהיה משובח ושלם, ועד השנה ההיא היה הפרי ערלים ואסור, ע"ד איסור לחם וקלי וכרמל עד הבאת העומר.