הַדֶּרֶך הַשֵּׁנִי הוּא הַהִמָּנֵע (רֵיטִיסֶנְצִיאָה Reticencia) - שֶׁנַּרְאֶה הֱיוֹתֵנוּ בִלְתִּי חֲפֵצִים לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְבָאֵר בְּנוֹשֵׂא-מָה, לְרֹב הַפְלָגַת-מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר מִמֶּנּוּ, הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל: שְׁתוֹקוּ, לֹֹא אֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ. וְהִנֵּה, דָּבָר זֶה מַגְדִּיל הַצִּיּוּר מְאֹד בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ עַד שֶׁכְּבָר יַחְשֹׁב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבְּדַעַת הָאוֹמֵר שֶׁיֹּאמְרֵהוּ.
ספר המליצה · פרק ט׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.