ספר המליצה · פרק ט׳, ב׳

הָרִאשׁוֹן הוּא הַהֶתֵּר (פֶּרְמֶסִיּוֹן permecion) - שֶׁנַּתִּיר בְּדַבְּרֵנוּ פְּעֻלַּת פּוֹעֵל מְפֻרְסַם הַגְּנוּת, לֹא לְהַתִּירוֹ בֶאֱמֶת אֶלָּא לְהַגְדִּיל צִיּוּר גְּנוּת אַחֵר רַע מִמֶּנּוּ, וָזֶה, כִּי בִהְיוֹת מעצת הָחָכְמָה, כְּשֶׁיֻּכְרַח אִישׁ לִבְחֹר בְּרָע, שֶׁיִּבְחַר בְּמִעוּטוֹ - נַרְאֶה הֱיוֹת הָרַע הַהוּא הַמְּפֻרְסָם יוֹתֵר רָאוּי לִבְחִירָה (אִם תֻּכְרַח הַבְּחִירָה בְרָעוֹת) מֵהָאַחֵר, וְכַוָּנַת זֶה - לְהַגְדִּיל גְּנוּת הַשֵּׁנִי, שֶׁהָרִאשׁוֹן עִם כָּל רָעָתוֹ אֵינֶנּוּ כָּל כָּך מְגֻנֶּה כָמוֹהוּ. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוֹ בְּדִבְריֵ שְׁלמֹה: פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ (משלי יז יב), וְאֵין סָפֵק שֶׁפְּגִישַת דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ רָעָה גְדוֹלָה הִיא, אָמְנָם, בְּעֵרֶךְ אֶל פְּגִישַׁת הַכְּסִיל הִיא טוֹבָה וְהַיְנוּ: שֶׁאִם יֻכְרַח אִישׁ לבְחֹר בֵּינָה וּבֵין פְּגִישַׁת הַכְּסִיל, הִנֵּה בָּהּ רָאוּי שֶׁיִּבְחַר - לִהְיוֹתָהּ הַמֻּעֶטֶת בְּרָעָה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. וְכן בְּדִבְרי יְחֶזְקֵאל: אִישׁ גּלּוּלָיו לְכוּ עֲבדוּ וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ (כ לט).