ספר המליצה · פרק ז׳, ב׳

הָדֶּרֶך הָרִאשׁוֹן הוּא דֶרֶךְ הַהַרְחָבָה (אַמְפְּלִיפִיקַאסִיּוֹן Amplificacion), וָהוּא, שֶׁנַּרְחִיב עִנְיָן קָצָר בְּבֵָאר הֵיטֵב תְּנָאָיו וּמִקְרָיו. הָמָּשָׁל לָזֶה: שִׁירַת הַיָּם - כְּלָל עִנְיָנָהּ הוּא סִפּוּר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנִּקְרַע לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָבְרוּ בוֹ וּפַרְעֹה וְחֵילוֹ נִשְׁקְעוּ בוֹ; וְאָמְנָם, סִפּוּר זֶה בְעַצְמוֹ קָצָר הוּא. וְכֵן נִמְצָאֵהוּ בְדִבְרֵי דָוִד: וַיִּגְעַר בְּיַם-סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהוֹמוֹת כַּמִּדְבָּר וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹֹא נוֹתָר (תהלים קו ט, יא). וְזֶה הָעִנְיָן עַצְמוֹ הִרְחִיבוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּשִׁירָתוֹ: בְּהַעִירוֹ עַל תְּנָאִים רַבִּים וּמִקְרִים רַבִּים מִמֶּנּוּ, אָמַר עַל קְרִיעָתוֹ: וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמו נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם (שמות טו ח). הֲרֵי הֵעִיר כָּאן עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: עַל הַצּוּרָה וְהַמַּצָּב שֶׁעָמְדוּ בוֹ הַמַּיִם הֶפֶךְ טִבְעָם, עַל הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הַפֹּעַל הַזֶּה וְעַל מִקְרֶה נִתְחַבֵּר לָעִנְיָן שֶׁהָיָה סִבָּה מְקַיֶּמֶת לַצּוּרָה הַהִיא, וְהַיְנוּ: "נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד" הוּא הַהֶעָרָה עַל הַצּוּרָה וְהַמַּצָּב, "וּבְרוּח אַפֶּיךָ" - הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הַמַּעֲשֶׂה, "קָפְאוּ תְהֹמֹת" - מִקְרֶה שֶׁנִּתְחַבֵּר לַדָּבָר, וְהַיְנוּ: קְפִיאַת מְקוֹמוֹת מוֹצָא הַמַּיִם - שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ מַיִם חֲדָשִים; וּבָזֶה הֵעִיר עוֹד עַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ קָרָה הָמִּקְרֶה הָזֶּה, וְהַיְנוּ: בְּלֶב יָם, וְאָמַר עַל שְׁקִיעַת הָאוֹיֵב: אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף וְכוּ' נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ וְכוּ' צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת וְכוּ' - הֵעִיר בַּתְּחִלָּה עַל הַקּוֹדֵם, וְהַיְנוּ: אָמַר אוֹיֵב, וּבָזֶה הַקּוֹדֵם עַצְמוֹ בֵּאֵר חֲלָקִים וּפְרָטִים, וְהַיְנוּ: הַבִּטָּחוֹן שֶׁהָיָה מִתְחַבֵּר לוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג - תַּאֲוַת הַמָּמוֹן שֶׁהָיְתָה מְעוֹרַרְתּוֹ, וְהַיְנוּ: אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, וְחֶמְדַּת הַנְּקָמָה שֶׁהָיְתָה מְחַזַּקְתּו, וְהַיְנוּ: אָרִיק חַרְבִּי וְכוּ‘, אַחַר כָּךְ בֵּאֵר הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ בְצוּרָתוֹ, וְהַיְנוּ: כִּסָּמוֹ יָם, הָאֶמְצָעִי לוֹ, דְּהַיְנוּ: נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, וּמִקְרֶה שֶׁנִּתְחַבֵּר שָׁם שֶׁהוּא: הִשָּׁקְעָם שָׁם בְּלִי שֶׁיּוּכְלוּ לְהֵעָזֵר כְּלָל, וְהַיְנוּ: צָלֳלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְמַיִם אַדִּירִים. וּבְשִׁירַת דְּבוֹרָה: תְּבֹרָךְ מִנָּשִׁים יָעֵל וְכוּ' מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה וְכוּ' יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וְכוּ' בֵּין רַגְלֶיהָ וְכוּ' בְּעַד הָחַלּוֹן וְכוּ' ׁ(שופטים כד-כח). הִנֵּה, תִּרְאֶה כַּמָּה הִרְחִיבָה הָעִנְיָן בְּבָאֵר אֶת הַקּוֹדֵם בִּפְרָטָיו: מַה שֶּׁשָּׁאַל וּמַה שֶּׁנָּתְנָה לוֹ תַּחַת מַה שֶּׁשָּׁאַל מִמֶּנָה, הַכְּלִי שֶׁבּוֹ הִקְרִיבָה לוֹ, הַפֹּעַל שֶׁפָּעֲלָה בַהֲרִיגָתוֹ בִפְרָטָיו, וְהַכְּלִי שֶׁבּוֹ פָעֲלָה, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָפַל, הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הָעִנְיָן אוֹ הַמִּתְחַבּר עִמּוֹ, דְּהַינוּ: בְּעַד הַחַלּוֹן וְכוּ'. וְהִנֵּךָ רוֹאֶה שֶׁדֶּרֶךְ זֶה נָאוֹת מְאֹד לְהַעֲמִיד הַשֵּׂכֶל עַל תֹּכֶן הַדָּבָר שֶׁיְּצַיְּרֵהוֹ צִיּוּר בָּרוּר וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו בִּמְרוּצָה.