הָחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁבְּחֻקּוֹת הָמְּלִיצָה הוּא כְלָל מָה שֶׁהַתַּכְלִית בּוֹ בֵּרוּר הַצּיּוּר, שֶׁלֹֹּא יֻקַּח הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ כְּלָל שִׁטְחִי בִלְבָד וְלֹא יִתְעַלְּמוּ פְרָטָיו מֵהַשֵּׂכֶל. וְהִנֵּה, יֵעָשֶׂה עַל דְּרָכִים שׁוֹנִים:
ספר המליצה · פרק ז׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.