הַמִּין הַשֵּׁנִי שֶׁל הַהַעְתָּקָה הוּא - כְּשֶׁיֻּקַּח (מֵיטוֹנִימִיאָה Metonymia) דָּבָר לְהוֹרוֹת עַל דָּבָר אַחֵר מִצַּד קֶשֶׁר-מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִמּוֹ. דֶּרֶך מָשָׁל: כְּשָׁיֻּקַּח הַסִּבָּה עַל מְסוֹבָבָהּ, אוֹ לְהֶפֶךְ: הַמָּקוֹם עַל מַה שֶׁבּוֹ, אוֹ לְהֶפֶךְ, הַמְּצַוֶּה עַל הָעוֹשֶׂה וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה; הַמָּשָׁל לָזֶה, שֶׁנֹּאמַר "יְשַׁעְיָה", "שְׁמוּאֵל", וְהַכּוָּנָה עַל סְפָרִים חִבְּרוּם יְשַׁעְיָה וּשְׁמוּאֵל, "קִרְיָה נֶאֱמָנָה" וְהָכָּוָּנָה "קִרְיַת אַנְשֵי אֱמוּנָה" "אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָ", וְהַכַּוָּנָה: "אִמְרֵי פִיךָ".
ספר המליצה · פרק ה׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.