וּמַה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד, שֶׁהִנֵּה הַהַעְתָּקוֹת: מֵהֶן - קְרוֹבוֹת, וּמֵהֶן - רְחוֹקוֹת, מֵהֶן - גְמוּרוֹת, וּמֵהֶן - בִּלְתִּי גְמוּרוֹת;
ספר המליצה · פרק ה׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.