ספר המליצה · פרק א׳, ג׳

נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁיְּסוֹד חֻקּוֹת הַדִּבּוּר וּמִשְׁפָּטָיו הוּא מַה שֶׁהִתְבָּאֵר מִטֶּבַע הַשֵּׂכֶל בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וְהַחֵפֶץ בְּהִתְעוֹרְרוּתוֹ, שֶׁכְּפִי מַה שֶּׁנִּתְפַּרְסֵם לָנוּ מֵהֶם כֵּן נְסַדֵּר וְנַעֲרֹךְ דִּבּוּרֵנוּ לִשְׁלֹט בָּם כְּחֶפְצֵנוּ; בַּשֵּׂכֶל - לִקְבֹּעַ בּוֹ הַצִּיּוּרִים שֶׁנִּרְצֶה לִקְבֹּעַ, וּבַחֵפֶץ - הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁנִּרְצֶה לְעוֹרֵר בּוֹ. וְאוּלָם יִמָּצְאוּ חֻקִּים מְיֻחָדִים לַמַּגִּיד וְחֻקִּים מְיֻחָדִים לַמַּרְצֶה - כָּל אֶחָד כְּפִי עִסְקוֹ וְתַכְלִיתוֹ, וְיִמָּצְאוּ חֻקִּים מְשֻׁתָּפִים לִשְׁנֵיהֶם, וְעִקָּר זֶה - כִּי אָמְנָם הַמַּרְצֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהָעִיר הָרָצוֹן - כָּךְ יִצְטָרֵךְ גַּם כֵּן לְהַשְׂכִּיל אֶת הַשּׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה לְהַשְׂכִּילוֹ, שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְהָעִיר בּוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת הַנִּרְצָה. וְלִפְנִים, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, נְבָאֵר כָּל זה בִּפְרָטוּת.