ב הַתּוֹכִיִּי הוּא שֶׁמִּתְחַבֵּר בְּתוֹךְ נוֹשֵׂא וְלֹא יוּכַל לִהְיוֹת בִּלְתּוֹ, וּמִתְחַלֵּק לִמְיֻחָד וּבִלְתִּי מְיֻחָד. הַמְיֻחָד הוּא שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אֶלָּא בְנוֹשְׂאִים מִמִּין אֶחָד, וְיִתְחַלֵּק לְשָׁלֵם וּבִלְתִּי שָׁלֵם.
ספר ההגיון · פרק ט׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.