הַמִּתְחַבֵּר, תּוֹכִיִּי וְנִסְמָךְ. הַנִּצָּב וְהַמְהַלֵּךְ. הַקּוֹדֵם וְהַנִּמְשָׁךְ. הַנָּשׁוּא הָעַצְמִי וְהַמִּקְרִי בְּכֹחַ וּבְפֹעַל. כְּלָלֵי הַמִּתְחַבֵּר. א הַמִּתְחַבֵּר הוּא מַה שֶּׁמִּתְחַבֵּר אֶל נוֹשֵׂא, וּמִתְחַלֵּק לְתוֹכִיִּי וְנִסְמָךְ.
ספר ההגיון · פרק ט׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.