י הַמְּצִיאוּת בְּכֹחַ הוּא כָּל זְמַן שֶׁהַנָּשׂוּא בַנּוֹשֵׂא בַּהֲכָנָה לְבַד, וְאֵינוֹ בְמַעֲשֶׂה; בְּפֹעַל - כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמַעֲשֶׂה. מְשַׁל הַכֹּחַ: הָאָדָם יֵשׁ בְּכֹחוֹ לִהְיוֹתוֹ כוֹתֵב אַף בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ כוֹתֵב; וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא כוֹתֵב נִקְרָא: כּוֹתֵב בְּפֹעַל.
ספר ההגיון · פרק ט׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.