הַנּוֹשֵׂא וְהָעֵסֶק. הַנּוֹשֵׂא הַמֻּחְלָט וְהַמֻּגְבָּל. מְיֻחָד וּבִלְתִּי מְיֻחָד. א הַנּוֹשֵׂא הוּא הַדָּבָר שֶׁיִּתְחַבֵּר אֵלָיו מָה, וְיִתְחַלֵּק לְנוֹשֵׂא וָעֵסֶק. הַנּוֹשֵׂא הוּא שֶיְּקַבֵּל בּוֹ, אוֹ עָלָיו, מָה. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאֵשׁ לַחֹם. עֵסֶק - שֶעָלָיו יַעֲסֹק עוֹסֵק. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַמַּרְאֶה - עֵסֶק לִרְאוֹת.
ספר ההגיון · פרק ח׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.