כו עוֹד מִתְחַלֶּקֶת בְּכָל שְׁאָר הַסִּבּוֹת, - שְׁנְּבָאֵר בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַעְיָא - לִרְחוֹקָה, קְרוֹבָה וּסְמוּכָה. בֵּין הָרְחוֹקָה וְהַמְּסֻבָּב - אֶמְצָעִיּוֹת הַרְבֵּה, בֵּין הַקְּרוֹבָה לִמְסֻבָּב אֶחָד, בֵּין הַסְּמוּכָה וְהַמְסֻבָּב וְלֹא כְלוּם. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אַבְרָהָם הוּא סִבָּה רְחוֹקָה לִרְאוּבֵן, יִצְחָק - סִבָּה קְרוֹבָה, יַעֲקֹב - סִבָּה סְמוּכָה. כְּלָלֵי הַסִּבָּה הַסְּמוּכָה: כְּשֶׁתֻּנַּח הַסִּבָּה הַסְּמוּכָה בַּפּוֹעֵל, מֻכְרָח שֶׁיִּמָּצֵא הַמְסֻבָּב בַּפּוֹעֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּרְחוֹקָה וְלֹא בַקְּרוֹבָה.
ספר ההגיון · פרק ד׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.