ט כָּל הַהֶקֵּשִׁים לִהְיוֹתָם אֲמִתִּים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מְנֻקִּים מִן הַהַטְעָאוֹת, וְהֵם שְׁנֵי מִינִים, הָרִאשׁוֹן - הַשִּׁתּוּף, הַשֵּׁנִי - הָעִרְבּוּב.
ספר ההגיון · פרק כ״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.