ב הַפָּשׁוּט הוּא חִלּוּף הַנּוֹשֵׂא בַנָּשׂוּא וְנִשְׁמָר הַכַּמּוּת וְהָאֵיכוּת. פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁנִּשְׁאָר מְחַיֵּב אִם הָיָה מְחַיֵּב, אוֹ שׁוֹלֵל אִם הָיָה שׁוֹלֵל. וְכֵן בַּכַּמּוּת. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כָּל אָדָם הוּא בַעַל חַי מְדַבֵּר; כָּל בַּעַל חַי מְדַבֵּר הוּא אָדָם.
ספר ההגיון · פרק י״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.